“יש מי שרוצים שהזכות לפרטיות לא תפריע להם במשבר הקורונה”

ijump_728x90



מומחי הפרטיות והמשפט המקוון המובילים בישראל פונים לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה במחאה חריפה על הדרת הרשות להגנת הפרטיות מהליכי קבלת ההחלטות שעוסקות במעקב וניטור אזרחים לצורך מאבק בקורונה. “יש כביכול בממשלה מי שמבקש להשתיק ולשתק את הרשות”, הם מזהירים. “יש לכאורה בממשלה מי שאינו רוצה שהפרטיות תקבל את המקום המגיע לה בזמן שנדונים אמצעים דרקוניים למאבק בנגיף הקורונה. יש למראית עין במדינה מי שאינו רוצה שהזכות החוקתית לפרטיות ‘תפריע לו'”.

קראו עוד בכלכליסט:

בשבועות האחרונים, בחסות המאבק בקורונה, בוצעו מהלכים נרחבים לפגיעה בפרטיות האזרחים: שב”כ הוסמך לרגל אחרי אזרחים (והממשלה שוקלת כעת להרחיב את סמכויותיו), משטרה הוסמכה לקבל מידע מיקום מחברות הסלולר ללא צו בית משפט, מעסיקים התבקשו לנטר ולאסוף מידע בריאותי על עובדיהם, ומשרד הבריאות מעודד עסקים לנטר לקוחות. מהלכים אלו בוצעו בהליכים מזורזים ולא שקופים, לרוב תוך שימוש בתקנות שעת חירום, כאשר במקביל נבדקות פעולות נוספות כמו העברת מידע על חולים ומבודדים לרשויות מקומיות, שימוש ברחפני משטרה כדי לפקח על מבודדים בביתם וניטור רציף של חולים בבתים חולים ומבודדים במלוניות.


עו”ד חיים רביה ראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ צילום: ניב רביה

 

מכל תהליכים תקדמיים וחמורים אלו, מרחיקי לכת בהשוואה לכל דמוקרטיה מערבית אחרת בתקופה זו, נעדר מקומה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים – הגוף הממשלתי המוביל ובעל הניסיון הרב ביותר בתחום. “מאז החלטת הההסמכה הודרה הרשות ממעורבות של ממש בחקיקת החירום וגיבוש האיזון בין הזכות לפרטיות לבין שלום הציבור ובריאותו”, כותבים המומחים. “לא רק שלא התייעצו ברשות בקשר להסמכת הממשלה את השב”כ – והרשות הודיעה זאת ברבים במפורש – אלא שעד כה אף לא הזמינו את נציגיה לדיונים בכנסת הבוחנים באופן נדיר את החקיקה”.


פרטיות ומעקב צילום: שאטרסטוק

 

זאת, בניגוד למדינות אחרות, ובפרט באיחוד האירופי, שם מתקיים שיח ערני שעוסק באיזון בין פרטיות לבריאות הציבור. “אמצעים כאלה אי אפשר לגבש בישראל כשקולה העצמאי של הרשות להגנת הפרטיות מושתק ולא נשמע”, מתריעים המומחים. “מי שמשתקים ומקטינים את הרשות להגנת הפרטיות בימים האלה יגלו שאין לה עוד מעמד לאחריהם. מי שלא רוצים אותה מעורבת בהליכים החשובים ביותר שננקטו אי פעם בישראל כלפי פרטיותם של אזרחי המדינה, יפגמו ללא תקנה באמון האזרחים באותם הליכים. מי שמדירים את הרשות ממעורבות בפעילות הממשלה בזמני חירום, ימצאו שאין חברה או ארגון במגזר האזרחי-פרטי המוכנים לקבל את סמכותה בימי שגרה. את הנעשה אי אפשר יהיה להשיב”.

 


פרופסור קרין נהון נשיאת איגוד האינטרנט צילום: עמית שעל

 

לפיכך מבקשים החותמים על המכתב לערב את הרשות להגנת הפרטיות בכל הדיונים הרלוונטיים בממשלה ובכנסת, טלזמן את נציגיה לדיונים העוסקים בחקיקת חירום בעלי השלכות על הפרטיות. “אנו מבקשים שעמדתה של הרשות תישמע תמיד, תושמע בפומבי ותישקל בכובד ראש כמתחייב ממעמדה כגורם המקצועי בתחום הפרטיות בישראל”, הם מסכמים. “יום אחד, הקורונה תעבור מן העולם. אי אפשר שהפרטיות והרשות, נציגתה מטעם המדינה, ייעלמו עוד לפניה”.

 

המומחים שחתומים על המכתב הם: עו”ד חיים רביה, ממשרד עוה”ד פרל כהן צדק לצר ברץ; פרופ’ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; עו”ד יורם הכהן, מנכ”ל איגוד האינטרנט הישראלי ולשעבר ראש הרשות להגנת הפרטיות); עו”ד רבקי דב”ש, יועצת בתחום המשפט והטכנולוגיה ולשעבר ראש רשות הגנת הפרטיות בפועל; פרופ׳ קרין נהון מהמרכז הבינתחומי ונשיאת איגוד האינטרנט; ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ’ אור דונקלמן מהחוג למדעי המחשב ומרכז חקר הסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה; עו”ד אבנר פינצ’וק מהאגודה לזכויות האזרח; ד”ר מיקי זר מאוניברסיטת תל-אביב; ד”ר אימי לב מאוניברסיטת תל אביב; דורון שקמוני, מומחה סייבר ויזם טכנולוגיה וממקימי איגוד האינטרנט; עו”ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח; ועו”ד רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.



קישור לכתבת המקור

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor