1,368 עובדים פוטרו, 14 אלף הוצאו לחופשה: ענף התיירות בצניחה חופשית

ijump_728x90



האיום הכלכלי שהביא עמו נגיף הקורונה
מרחף מעל כל תחומי הכלכלה, אך המכה החזקה והמיידית ביותר נחתה על ענף התיירות. הנתון שממחיש את הנפילה החופשית של הענף הוא מספר הנכנסים לישראל. אם במרץ 2019 עברו בכל יום כ־60 אלף נוסעים בנתב”ג בממוצע, הרי שהחשש מהידבקויות והוראות הבידוד הובילו לירידה חדה. ביום הראשון לחודש מרץ עברו בנתב”ג רק 52 אלף נוסעים, ביום השני ירד מספר זה ל־46 אלף, לפני יומיים נספרו מעט פחות מ־22 אלף נוסעים והצפי הוא לירידות נוספות.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

קראו עוד בכלכליסט:

 

המסועים הריקים משפיעים על כל זרועותיו של ענף התיירות: חברות התעופה, מלונאות, נסיעות והשכרת הרכב כבר מרגישות את הטלטלה היטב, וחלקן גם מגיבות בהוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום ובפיטורים. ברשות שדות התעופה המעסיקה כ־4,000 עובדים קבועים וכ־2,000 עובדים זמניים כבר הוציאו כ־1,400 עובדים זמניים לחופשה ללא תשלום. חברת אל על,
שדיווחה על צפי אובדן ההכנסות הכנסות של 160 מיליון דולר בין ינואר לאפריל בתחילת השבוע, כבר הודיעה על מהלך פיטורים של כ־1,000 עובדים, מהם 800 קבועים ו־200 זמניים. בחברת ישראייר המעסיקה
כיום כ־470 עובדים צפויים לפטר כ־5% מהעובדים ועשויים להוציא חלק מהעובדים לחופשה ללא תשלום. ארקיע המעסיקה כ־550 עובדים הוציאה כ־100 עובדים לחופשה.


מימין: אורי סירקיס, ליאור רביב ורונן קרסו צילומים: עמית שעל, אביגיל עוזי, תומי הרפז

 

סוכנויות הנסיעות הגדולות והקטנות כאחד סובלות גם הן מעצירת הפעילות נוסעים. בארץ פועלות כ־400 סוכנויות וכ־4,000 מארגני טיולים, שספגו עד כה ירידה של 850 מיליון דולר בהכנסות, כולל ביטול לחודשי הקיץ. מספר המועסקים בחברות אלו מגיעה לכ־7,000, כאשר 30% מהם כבר הוצאו לחופשות ללא תשלום. 23% כבר פוטרו או מצויים בהליכי פיטורים. מעל ל־20% ספגו בעקבות המשבר קיצוצי שכר או הפחתה בהיקף המשרה.

 

בענף המלונאות, שגלגל בשנה שעברה כ־12 מיליארד שקל, מעריכים את הנזק השנתי בכ־5 מיליארד שקל. בענף מועסקים כ־41 אלף עובדים, כאשר 10,000 מהם כבר נשלחו לחופשה ללא תשלום ואיומי הפיטורים מאיימים על 10,000 עובדים נוספים.

 

גם בענף השכרת הרכב חשים היטב את המשבר. ל”כלכליסט” נודע כי השבוע הקפיאו החברות את תוכנית ההצטיידות שלהם לקראת גלי התיירות של חג הפסח מול יבואני הרכב בהיקף של 4,000 ל־5,000 רכבים.

 


 

התחושה הרווחת בענף היא כי ההוראות המגיעות מכיוון הממשלה אינן “סופרות” את הנזקים המיידיים והנזקים עמם יידרשו להתמודד בתום המשבר. “מכל ענפי המשק, התיירות הכי פגועה מהקורונה”, אומר אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל. “אם מכלילים את המלונאות, התעופה ומשרדי הנסיעות, הנזק לענף כולו יגיע ל־10 עד 12 מיליארד שקל בשנה הנוכחית”.

 

“עד כה ביטלנו מאות טיסות”, אומר מנכ”ל ישראייר אורי סירקיס. “במרץ לבדו ביטלנו כ־200 טיסות, שהן כ־70% מנפח הטיסות שלנו בחודש זה. מכל רשימת יעדי ישראייר אנחנו עדיין טסים רק לחמישה: סוצ’י, באקו, בטומי, טיביליסי ולרנקה. את כל יתר היעדים ביטלנו”.

 







 

“כל יום יש מסיבת עיתונאים על בידוד, אך אף אחד לא מדבר על הנזק”, אומר רונן קרסו, מנכ”ל איסתא הולידייס. “באיסתא אנחנו מרגישים ריסוק. מדובר ב־80%־90% של ירידה בהזמנות. בפסח אין כלום. מדברים על סגירת בתי מלון בארץ, חברות תעופה יעברו לכ־20% פעילות”.

 

לדברי מנכ”ל לשכת מארגני תיירות נכנסת יוסי פתאל, נזק גדול נעשה מול תיירים שטיילו בארץ בזמן שהמשבר החל. “היחס של ישראל לאזרחי מדינות אחרות לא יישכח כל כך מהר”, הוא אומר. “ההחלטה היתה להכניס תיירים לבידוד. זו החלטה שבפועל לא ניתן לקיים. עובדי בתי מלון שראו קבוצה שמגיעה ממדינה של בידוד נמלטו, וכך התיירים הפכו לפליטים. לנו היו אוטובוסים שהסתובבו שעות בלילות עם תיירים שרק חיפשו מקום ללון בו. המדינה גם לא דאגה לסייע לתיירים לצאת. למעט הדרום קוריאנים, כל התיירים היו חייבים לדאוג לעצמם לטיסות. מבחינתנו הנחיות פעולה לא ישימות הן הונאה. רק לאחרונה המדינה התעשתה. הוציאו הוראה שלפיה תייר שנמצא בישראל יכול לסיים את הסיור שלו ואז לצאת לביתו. זה אומר שאם ישראלי מגיע מצרפת, הוא נכנס לבידוד. תייר שהגיע לכאן שהוא צרפתי ממשיך את הסיור”.

 

לדברי פתאל, היחס המשפיל לתיירים נמשך. “אתמול הודיעו שכל מי שהיה באזור בית לחם נדרש לבידוד. בשעה זו יש לנו מאות אוטובוסים עם תיירים שמסתובבים בארץ ועליהם נהגים ומדריכים שחשופים. אז מה עושים, נוטשים את התיירים? היחס משפיל, וזה עצוב כי יש רק אירוע אחד לדעתי שטענו שתייר הדביק אזרחים”.

 

ואם נראה כי ענף התיירות בישראל איבד פרופורציה, הרי שהצצה לפעילות חברות בענף הפועלות מעבר לים מגלה כי המשבר מכה בכולן. חברת טריפאקשנס, שמספקת ללקוחותיה כלי לניהול טיסות עסקים, מרגישה בהאטה מובהקת. רגע לפני המשבר, החברה שהוקמה על ידי הישראלים אריאל כהן ואילן טוויג הוערכה בשווי של כ־4 מיליארד דולר וההאצה העסקית שלה היתה חסרת תקדים. “אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר ניהול”, אמר אריאל כהן בראיון בלעדי ל”כלכליסט”.
“יש ירידה מהותית בכמות הנוסעים. אם בחודש שעבר היתה ירידה של 18%, החודש כבר רואים ירידה של 50%. סין ואסיה פסיפיק ירדו בכ־60%”.

 

בענף כבר מרגישים את המחסור בחמצן. לכן, החברות נאלצו לנקוד בפעולות מיידיות לצמצום הנזקים. באל על, שהכריזה ראשונה על פיטורי ענק, העובדים ניסו לבלום את הפגיעה והודיעו כי הם מוכנים לוותר על 15% מהשכר. עד כה, ההנהלה דחתה את ההצעה. אל על נקטה גם בקיצוץ של 20% מבעלי שכר גבוה, חברי ההנהלה והדירקטוריון.

 

בישראייר הכריזו כי הרחבת הוראות הבידוד לכל המדינות שמחוץ לישראל תוביל את החברה להמשך פעילות של שבוע, במהלכו יוחזרו לארץ הטיילים שבחו”ל ואחריו יופסקו הטיסות בינלאומיות. “להערכתי כיום יש כ־5,000 לקוחות של ישראייר שזקוקים להחזרה”, אמר סירקיס, מנכ”ל ישראייר. “לישראייר תכנית עבודה מסודרת שמטפלת בכל פונקציות, גם בהיבטים התזרימיים ומטרתנו היא לצמצם רכש, לצמצם ספקים, לצמצם את השרות בטיסות וגם לצמצם את צוותי המכירות. העבודה שאנו נאלצים לעשות כוללת גם חיתוך משרות וגם הקפאה וגם יציאה במבצעים שמיועדים לאפשר המשך”. למרות המצב, סירקיס עדין אופטימי לגבי המשך הפעילות: “יש לנו מבצע עד סוף השנה של 249 דולר לנופש עד סוף השנה ללא דמי ביטול. משבר הקורונה יסתיים מתישהו וזה באמת מבצע אטרקטיבי” מסביר.

 

ברשתות בתי המלון מצאו דרך מקורית להתמודד עם המשבר. רשת ישרוטל החליטה לסגור את מלון טאואר בתל אביב והעבירה את כל האורחים למלון אחר של הרשת הסמוך לו – הרויאל ביץ’. “בתל אביב שהיא עיר מבוססת תיירים התפוסה צנחה ב־10־15% וזה יכול להיות עוד יותר גרוע אחרי שהתיירים יעזבו לביתם”, אמר ליאור רביב, מנכ”ל הרשת. “נקטנו בצעדי התייעלות. זה היתרון שלנו כרשת שיש לה מספר מלונות. את הסגירה ננצל לצורך שיפוצים. המזל של בתי המלון הוא שבאילת עדין התפוסות לסופ”ש עומדות עדיין על 80%־90% כי איך שמתחמם הישראלים יורדים לשם. אנחנו עושים מאמצים מול הגורמים המוסמכים שזרימת העובדים הירדנים למלונות באילת תמשיך מתוך תקווה שהתפוסות יישארו. אבל זו תקופה קשה ונצטרך בהמשך הדרך לראות איזה צעדים ננקטים”.

 


 

בכירי הענף שנשאלו על תחזיות לסיום המשבר התקשו לראות מעבר לערפל. לדברי כהן מטריפאקשנס, גל הביטולים הגדול בסין בקיצו, ואילו ארצות הברית רק בפתח. “ראינו בסין עצירה מוחלטת, שעכשיו לאט משתחררת. אירופה עדיין בעצירה כמעט מוחלטת וארצות הברית מתחילה לרדת. כישראלי, אני יודע שכאשר יש בלגן, אנשים מתרגלים ובוסף חוזרים לשגרה”, אומר כהן.

 

“לדברי אורי סירקיס מנכ”ל ישראייר, “אנשים לא מפחדים לטוס, אלא להיכנס לבידוד. אף אחד לא רוצה לשבת שבועיים בבית בגלל נופש של יומיים”. לדבריו, “אנו מנהלים מגעים מול משרד האוצר בדיוק כמו אל על. כי אם לא נהיה חלק מהתהליך הזה, זו ממש תהיה פגיעה בתחרות. התעופה הישראלית בדרך לשיתוק, ויהיו לכך תופעות ממעגל שני ושלישי כשהתעופה תשוב והחברות הזרות יקטפו את התנועה. למשל סימולטורים, כל טייס צריך לעבור מבחן כשירות אווירית פעמיים בשנה. הסימולטורים באירופה, אז מה תעשה? תשלח טייס לסימולטור והוא ייכנס לבידוד שבועיים? עבדנו על תרחיש שבפסח תהיה התאוששות, והתרחיש עשוי להיות נגוז היום. הבידוד הוא לשבועיים וייתכן שבערב פסח הוא ישוחרר, אבל אז התנועה תפחת בחצי כי מי שתכנן לטוס בפסח כבר עשה תוכניות”.

 

 


 

אל על מעריכה שתצטרך 700 מיליון דולר כדי להבטיח את המשך קיומה. הסכום מבוסס על תחשיבי החברה, בתרחיש שבו היא כמעט מושבתת בשלושת החודשים הבאים. לפי דרישת האוצר, הסיוע יינתן כהלוואה ולא כפיצוי, וכנגד ההלוואה תצטרך אל על להעמיד בטוחות להחזרתה. מדובר במשימה קשה במיוחד עבור אל על כעת, לאור מצבת החובות שלה, והעובדה שהמשבר תפס אותה בעיצומו של תהליך הצטיידות בצי מטוסים חדש, בעלות של 1.6 מיליארד דולר שעבורו נטלה החברה הלוואות. בנוסף, המדינה דורשת מאל על לצאת בתוכנית צמצום והתייעלות עמוקים כנגד ההלוואה.

 

לדברי כהן מטריפאקשנס, “אנשים בארצות הברית לחוצים כי אף אחד לא שם מולם דאטה שידעו מה שקורה. בדרום קוריאה התושבים רגועים כי מספקים להם אינפורמציה. בחלקת האלוהים שלי אני מנצל מצב לייצר להם מידע לקבלת החלטות. אמרתי לעצמי, יש ללקוחות בלגן ואני רוצה לפתח להם כלי שישתמש בדאטה שיש באינטרנט. כרגע יש החלטות שמתקבלות בלי דאטה, וזה אומר החלטות לא רציונליות עם תגובת יתר. צריך לזכור שיש יום אחרי. אף אחד לא חושב שזה ישמיד את העולם. זה מצב נוראי, אבל אסור לעצור כך פעילות עסקית”.

 

פתאל מחזק את דבריו. “חייבים לקבל החלטות ברות ביצוע”, אמר. “משרד הבריאות צריך לקבל החלטות מקצועיות ולזוז הצידה, לתת לשוק ולמשרד התיירות לנהל את זה. כשמדינה אומרת לבודד תיירים, היא צריכה לשים מטוס בשדה התעופה שיטיס אותם. המדינה יכלה לחכור בית מלון ולארח את התיירים בכבוד. זה לא קרה. להבדיל מענפים אחרים, למדינה לוקח חצי שנה לשוב לסדר רגיל. גם אם המשבר נגמר מחר, לנו ייקח חצי שנה”.

 

אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל, הדגיש: “אנחנו בפירוש לא מערערים על החלטות הממשלה, אך האופן שבו הדברים מבוצעים דורש פיצוי מהמדינה. הפיצוי צריך להיות מיידי, לא כזה שיינתן בסוף המשבר. יש רשתות של מלונות ויש מלונות בודדים. רשתות יכולות לצמצם, להעביר אורחים ממלון אחד למלון אחר. מה יעשה מלונאי בודד? הוא יספוג מכה קשה. אנחנו רוצים שישתתפו איתנו בנזק, אנחנו רוצים הזרמה של כסף למלונות כדי שיעמדו בהתחייבויות, אנו רוצים לשמור על העובדים. אני חושב שממשלה אחראית היתה כעת, מיידית, מזרימה סיוע ראשוני למלונות ושומרת על הענף. כשנהיה אחרי הקורונה, לא יהיה ענף. אנחנו נפגשים עם גורמי ממשלה, אנחנו מעבירים מסרים. שר התיירות נמצא איתנו בקשר־אך הבעיה אינה במשרד התיירות, אלא במשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. משרד ראש הממשלה לא נותן הוראה למשרד האוצר. ומשרד האוצר מציע פתרונות כמו קרנות להלוואות־שהם פשוט פלסטר על קורונה, מבחינתנו זה פשוט צונאמי”.

 

גם אצל סוכני הנסיעות הביקורת דומה. “הניהול של משבר הקורונה הוא שערוריה”, אמר מנכ”ל איסתא הולידייס רונן קרסו. “נאלצנו להוציא 50% מהעובדים שלנו, כ־550 איש, לחופשה ללא תשלום וגם לפיטורים — ואנחנו רק בתחילת המשבר”.

 

עוד לדבריו, “המדינה יוצרת מצב שבו חברות יפשטו רגל. אנשים יישארו בריאים — אבל ללא כסף לאוכל. הטענה העיקרית היא מול האוצר. היכן שר האוצר? ההמלצה היחידה שהגיעה מכיוונם היתה לעבוד מהבית. חדרנית לא יכולה לעבוד מהבית. טייס לא יכול לעבוד מהבית. אנו טובים בהתמודדות עם מלחמות. צריך להפסיק את ההיסטריה ולומר שאנחנו במלחמה לכל דבר ־ ולכמת משמעויות. צוק איתן זכה להגדרה חוקית של מלחמה, כולל היקפי פיצוי. אנחנו במלחמה אמיתית בשנת 2020, אבל היא מנוהלת כמו בשנות התשעים”.

 

לדברי סירקיס, גורמים בממשלה הציעו סיוע כלשהו, אך משרד האוצר עדיין על הגדר. “רשות שדות התעופה באה לקראתנו והחליטה לא לשנות לחברות את חלונות ההמראה, למרות שהכללים קובעים שיש לשנות אותם. הרשות גם סגרה את טרמינל 3 והעבירה חברות רבות לטרמינל 1, מה שבדרך כלל היה דורש תשלום של עוד כמה דולרים לנוסע — אך לנוכח המצב הוחלט לוותר על התוספת”.



Source link

Travazor

אודות המחבר

כתבות נוספות

Travazor